מקלט לעורקי רדיו־טלפון, חלק ממשפחת מק-1, מק-3 ומק-4.
בשימוש צבא ארה”ב במלחמת העולם השנייה.
בשימוש צה”ל במלחמת סיני (1956), במלחמת ששת הימים (1967), במלחמת ההתשה (1967–1970) ובמלחמת יום הכיפורים (1973).
שימש עם ציוד נושא טל-101, טל-401 וטל 408 לעורקי רדיו־טלפון ניידים, לטווח עד 40 ק”מ (בקו ראייה).
פועל בתחום התדרים 70 עד 100 מה”ץ; את”ד (אפנון תדר); קביעת תדר באמצעות גביש; 300 ערוצים; מקור מתח: 110 וולט ז”ח.
רוחב סרט של 500 עד 12,000 הרץ, שאיפשר העברת ערוץ טכנאים וארבעה ערוצי שמע. הורחב לאחר מלחמת ששת הימים עד 20,000 הרץ, ואיפשר העברה של ערוץ טכנאים ועד שמונה ערוצי שמע.
טכנולוגיה של שפופרות ריק.
