מכשיר קשר ת”ג מק-109

מקלט־משדר ת”ג לדיבור ואיתות מורס.
בשימוש צבא ארה”ב משלהי שנות ה־40 עד תחילת שנות ה־70.
בשימוש צה”ל במלחמת סיני (1956).
נישא בידי שלושה חיילים: אחד נשא את המכשיר, שני נשא גנרטור־יד סכ-109 ושלישי את האנטנה והאביזרים.
תחום תדרים 2 עד 12 מה”ץ; תדר בר־שינוי או שישה ערוצים מבוקרי גביש; הספק שידור 10 עד 15 ואט במורס, 4 עד 7 ואט בדיבור (את”ן); מקור כוח: בהפעלה ניידת: סוללה בט-48 לקליטה (1.5 ו־90 וולט), סכ-109 לשידור (גנרטור יד); בהפעלה נייחת: ספק סכ-88 (דינומטור) או סכ-237 (רטטים), להזנה ממתח ז”י 6, 12 או 24 וולט.
טכנולוגיה של שפופרות ריק.