מקלט־משדר ‘אוטומטי’, עם עשרה ערוצים מכוונים מראש, שתפעולו נעשה בעיקר ממערכת קשר הפנים ברק”ם (כמו אלה המבוססות על מגבר קשר פנים מח-1780); חלק ממשפחת וי.אר.סי – משפחת מכשירי קשר תג”ם מוסע לרכב ולרק”ם, לכל הדרגים.
בשימוש צבא ארה”ב משנת 1963 עד תחילת שנות ה־90.
בשימוש צה”ל במלחמת ההתשה (1967–1970), במלחמת יום הכיפורים (1973), במלחמת שלום הגליל (1982), במערכה ברצועת הביטחון בלבנון (1982–2000) ובמלחמת לבנון השנייה (2006).
תחום התדרים: 30.00 עד 79.95 מה”ץ; את”ד (אפנון תדר); 920 ערוצים ברוחב 50 קה”ץ; הספק שידור 35 עד 40 ואט; ניזון ממתח ז”י 24 וולט; טווח: כ־40 ק”מ, תלוי בתוואי הקרקע ובתכסית.
ציוד טרנזיסטורי מודולרי, עם שפופרת ריק במגבר ההספק במשדר; יוצר גם בתדיראן ישראל, בהסכם ידע עם חברת Magnavox בארה”ב.
אביזרים עיקריים: אנטנות: אנ-1729/בא-6707, אנ-1188/בא-6808; מקבע: מט-1029; קופסת פיקוד: קפ-2742; אביזרי שמע: מעד-189, רמק-454.
