משפחת מכשירי קשר תג”ם מוסע לרכב ולרק”ם, לכל הדרגים.
בשימוש צבא ארה”ב מתחילת שנות ה־50 עד שלהי שנות ה־60.
בשימוש צה”ל במלחמת ששת הימים (1967).
תחומי התדרים: שריון ותותחנים – 27 עד 38.9 מה”ץ, חיל רגלים – 38 עד 54.9 מה”ץ, קשר קצר טווח בין כלי רק”ם: 47.0 עד 58.4 מה”ץ; את”ד (אפנון תדר); 120 או 170 ערוצים ברוחב 100 קה”ץ, עם חפיפה של עשרה ערוצים בין התחומים; הספק שידור 9 עד 16 ואט; ניזון ממתח ז”י 12 או 24 וולט; טווח: כ־20 ק”מ, תלוי בתוואי הקרקע ובתכסית.
טכנולוגיה של שפופרות ריק.
הרכבים עיקריים: מק-105, מקט-106, מק-116, מקט-116, מק-125, מק-126, מק-127, מק-128.
ציוד עיקרי: מקלטים־משדרים: מח-67, מח-68, מח-70; מקלטים: מח-1109, מח-1110; מגבר קשר פנים: מח-65; ספקי כח: סכ-1109, סכ-1112.
אביזרים עיקריים: בסיסי אנטנה: בא-15, בא-48; חוליות אנטנה: חאנ-22, חאנ-24, חאנ-116, חאנ-117, חאנ-118; מקבעים: מט-297, מט-299, מט-327; אביזרי שמע: מעד-33, מעש-63, מעש-189, רמק-166; קופסת קשר פנים לרק”ם: קפ-375.