מקלט־משדר נישא, מוחזק ביד.
בשימוש צבא ארה”ב במלחמת העולם השנייה. כונה בשם ‘הנדי טוקי’.
בשימוש צה”ל במלחמת העצמאות (1948) ובמלחמת סיני (1956), כמכשיר קשר מחלקתי, בטווח של כ־1,500 מטר.
פועל בתחום התדרים 3 עד 6.5 מה”ץ, ערוץ בודד מבוקר גביש, את”ן (אפנון תנופה), הספק שידור 0.2 ואט.
אין מתג הפעל/הפסק – שליפת האנטנה מפעילה את המכשיר.
ניזון מ־2 סוללות, בט-37 ובט-38.
טכנולוגיה של שפופרות ריק.
משקלו כ־3.5 ק”ג.
