מקלט־משדר תג”ם נישא.
בשימוש צבא ארה”ב מתחילת שנות ה־50 עד תחילת שנות ה־70.
בשימוש צה”ל במלחמת סיני (1956), במלחמת ששת הימים (1967) ובמלחמת ההתשה (1967–1970).
תחום תדרים: מק-9 – 27 עד 38.9 מה”ץ, עם 120 ערוצים; מק-10 – 38 עד 54.9 מה”ץ, עם 170 ערוצים; את”ד (אפנון תדר); הספק שידור: מק-9 – 1.0 ואט, מק-10 – 0.9 ואט; ניזון מסוללה בט-279; משקל: 13 ק”ג; טווח: עד כ־5 ק”מ.
אביזרים: אנטנה קצרה אנ-272, אנטנה ארוכה אנ-271, מערכת יד מעד-33.
טכנולוגיה של שפופרות ריק.
