מקלט־משדר תג”ם נישא, מוחזק ביד.
בשימוש צבא ארה”ב מתחילת שנות ה־50 עד תחילת שנות ה־70.
בשימוש צה”ל במלחמת סיני (1956), במלחמת ששת הימים (1967) ובמלחמת ההתשה (1967–1970).
ערוץ בודד בתחום תדרים 47 עד 55.4 מה”ץ; את”ד (אפנון תדר); 43 ערוצים אפשריים; הספק שידור: 0.25 ואט; ניזון מסוללה בט-270; משקל: 2.9 ק”ג; טווח: עד כ־1.5 ק”מ.
טכנולוגיה של שפופרות ריק; קביעת תדר באמצעות גביש.
