מכשירי קשר תג”ם גי.אר.סי

משפחת מכשירי קשר תג”ם מוסע לרכב ולרק”ם, לכל הדרגים.
בשימוש צבא ארה”ב מתחילת שנות ה־50 עד שלהי שנות ה־60.
בשימוש צה”ל במלחמת ששת הימים (1967).
תחומי התדרים: שריון ותותחנים – 27 עד 38.9 מה”ץ, חיל רגלים – 38 עד 54.9 מה”ץ, קשר קצר טווח בין כלי רק”ם: 47.0 עד 58.4 מה”ץ; את”ד (אפנון תדר); 120 או 170 ערוצים ברוחב 100 קה”ץ, עם חפיפה של עשרה ערוצים בין התחומים; הספק שידור 9 עד 16 ואט; ניזון ממתח ז”י 12 או 24 וולט; טווח: כ־20 ק”מ, תלוי בתוואי הקרקע ובתכסית.
טכנולוגיה של שפופרות ריק.
הרכבים עיקריים: מק-105, מקט-106, מק-116, מקט-116, מק-125, מק-126, מק-127, מק-128.
ציוד עיקרי: מקלטים־משדרים: מח-67, מח-68, מח-70; מקלטים: מח-1109, מח-1110; מגבר קשר פנים: מח-65; ספקי כח: סכ-1109, סכ-1112.
אביזרים עיקריים: בסיסי אנטנה: בא-15, בא-48; חוליות אנטנה: חאנ-22, חאנ-24, חאנ-116, חאנ-117, חאנ-118; מקבעים: מט-297, מט-299, מט-327; אביזרי שמע: מעד-33, מעש-63, מעש-189, רמק-166; קופסת קשר פנים לרק”ם: קפ-375.