רטט

בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחריה, רַטָּט היה טכנולוגיה מקובלת לספק מתח גבוה לשפופרות ריק בציוד קשר צבאי.

רטט הוא אלמנט אלקטרומכני ששימש להמרת זרם ישר למתקפים, אותם ניתן היה להזין לשנאי שהגדיל את המתח, שיושר, סונן ושימש כמתח גבוה עבור ציוד שהשתמש בשפופרות ריק.

רַטָּט סינכרוני סיפק מתח ז”י ללא שימוש בשפופרת יישור, באמצעות שימוש במגנט קבוע  ושני זוגות מגעות מורכבות על אותו עוגן. רטט זה שימש למעשה כמיישר זרם אלקטרומכני.

רטטים מסוגים שונים היו בשימוש שירות הקשר של ‘ההגנה’ ובשימוש צה”ל במלחמת העצמאות (1948), במלחמת סיני (1956) ובמלחמת ששת הימים (1967).